רוק מתקדם > אמנים ולהקות > סטיב האקט בישראל
ראיון עם סטיב האקט
גיטריסט להקת ג'נסיס לשעבר מדבר על נסיונות האיחוד של הלהקה, אלבום ג'נסיס האהוב עליו ועל קריירת הסולו הארוכה שלו, לקראת הופעתו שהתקיימה ב-5/5 בתל אביב.
ראיון טלפוני לפני המופע: חן רותם (הראפר 'סגול 59') עבור 'עכבר העיר תל אביב'. הייתם בהופעה? הוסיפו תגובה
פורסם: 11 מאי 2012
חן רותם: אני מקשיב למוסיקה שלך כבר 30 שנה.
סטיב האקט: באמת? זה הרבה זמן.
חן: אני חייב לומר שברמה אישית, האלבום סלינג אינגלנד ביי דה פאונד היה אחד התקליטים הראשונים שקניתי.
האקט: זה באמת אחד מאלבומי הג'נסיס האהובים עלי, הוא כנראה האהוב עלי ביותר.
חן: אתה מטייל הרבה מסביב לעולם, וזה ניכר במוסיקה שלך. האם היית פעם בישראל כתייר?
האקט: אף פעם לא ביקרתי בישראל. זו הפעם הראשונה, ואני בהחלט מצפה לביקור.
חן: נהדר. אתה מופיע בכל העולם, וזה יכול לשחוק כל מוסיקאי. איך אתה שומר על כושר, על השמיעה ועל יכולות הנגינה?
האקט: כשאני מנגן בהופעות, כדי לשמור על השמיעה שלי אני לא משתמש באוזניות 'מוניטור' כדי לשמוע את עצמי. זה יכול להיות חזק מאוד, וקשה לשלוט על זה. הרבה מתופפים הזיקו לשמיעה שלהם בגלל הנטייה לנגן חזק מאוד ולשמוע את עצמם. לפעמים אפילו מטרונום עלול להחריש אותך. אני מנגן חזק אבל לא חזק מספיק כדי שזה יהרוג אותי. הווליום שאנשים שומעים בהופעה יכול להיות הרבה יותר חזק ממה שאני שומע בפועל על הבמה.
חן: ומה בנוגע לרמה המנטלית והפיזית?
האקט: אני מנסה להתאמן כשאני יכול, אבל אני כל כך עסוק בזמן האחרון, שאם אני מצליח להשיג זמן פנוי להליכה, זה יכול להיות ממש תענוג. אני לא מעשן ואני לא שותה. מדי פעם, אולי פעם בשבוע, אני אשתה כוס יין קטנה. אין לי את הבעיות של סמים ושתייה שיש למוסיקאים אחרים, אז אני כנראה בריא מרובם. אני מנסה להוציא מעצמי את המיטב, בהתחשב באילוצים גופניים ברורים.
חן: איך אתה מרגיש עם העובדה שלמרות קריירת הסולו הארוכה שלך, רוב האנשים עדיין מזהים אותך עם 7 השנים שבילית עם ג'נסיס? האם זה מחמיא או שזה מהווה מטרד עבורך?
סטיב האקט בישראל
צילום: שמגר בר חמא
האקט: האמת היא שאני בדיוק מקליט מחדש חומרים של ג'נסיס, ואני כנראה אבצע את זה בעתיד בשלב מסוים. התשובה שלי היא להשלים עם העבר ולחגוג אותו, ולא לדחות אותו. אני לא חושב שיש הרבה טעם, עם דבר כל כך אהוב כמו ג'נסיס בתקופה שלי (1971-1977), ליצור אבחנה מלאכותית ביני ובין ג'נסיס. באותה תקופה, אני הייתי ג'נסיס; ג'נסיס היתה אני, היתה לנו מעורבות בכל דבר שאנשים עשו בלהקה. נתתי את השנים הללו כשהייתי בשנות העשרים שלי, ואני עדיין גאה מאוד בשירים האלה, אני חושב שהם היו טובים מאוד. היה הרבה מאוד חומר חזק באותה תקופה.
חן: לפני כמה שנים היתה יוזמה לאחד את ג'נסיס, ואחת השמועות היתה שאתה היית חיובי בעניין, אבל פיטר גבריאל לא היה כל כך מעוניין. תרצה להגיב על זה?
האקט: ככל שאני יכול להבין, היה רעיון לפנות לכולנו לנגן ביחד. היה גם רעיון לבצע את 'דה לאמב לייז דאון' בתור מחזמר. אבל, אני חושב שהבעיה היא שאם אתה לא עובד עם מישהו במשך 30 שנה, מה שקורה זה שלכולם יש מחשבות שונות על מה שצריך לעשות. אני ניסיתי להיות חיובי לגבי כל העניין, אמרתי שאשמח לעשות מיוזיקל או איחוד של ג'נסיס.
חן: חלק מהחבר'ה מוכנים לנגן את החומר הישן, חלק לא מוכנים...
האקט: לא הגענו כל כך רחוק. דיברנו רק על 'דה לאמב לייז און ברודוויי'. אמרתי שאין לי בעיה לעשות את זה. פיטר גבריאל לא רצה לעשות את זה, מסיבותיו שלו. כשנפגשנו בסקוטלנד, מה שקרה זה שגרסת שנות ה-80 של ג'נסיס התאחדה לסיבוב הופעות. אבל אני הייתי פתוח לרעיון, ואני עדיין אומר להם: אם אתם צריכים אותי, תתקשרו אליי. זו הגישה שלי, ובינתיים אני צריך להמשיך עם החיים שלי.
לפעמים אני מוציא אלבומי רוק, לפעמים אלבומים קלאסיים, לפעמים אני מנגן 6 יצירות של באך על גיטרת ניילון באלבום אחד . ניגנתי עם כל כך הרבה אנשים בכל כך הרבה דרכים, והדבר המפורסם ביותר שעשיתי היה ג'נסיס; אבל עבדתי עם אנשים מאוד מוכשרים וביצעתי מוסיקה יפהפיה עם מלחינים קלאסיים, אנשי ג'אז-פיוז'ן ועוד.
מבחינת טווח הריכוז של התקשורת, היא מתמקדת באיזור אחד, ושם יהיה הפוקוס, יותר מכל דבר אחר. זה קצת כמו ילדות מאושרת, במובן מסוים. כל הדברים שעשיתי מאז, אני יודע שבמובן של כתיבת שירים וביצוע - זה לוקח הרבה זמן כדי לפתח את המיומנויות האלה לרמה הטובה ביותר. אני גאה מאוד במה שעשיתי בתקופה הזו, ואני מנסה ליצור-מחדש את העבר שלי, או חלק ממנו, עם הלהקה שלי. בערך שליש מהסט הוא ג'נסיס, כך שאנחנו מכבדים את הרעיון שנוסטלגיה היא לגיטימית בדיוק כמו הצגת דברים חדשים.
חן: כי באופן בסיסי, זו מוסיקה טובה, ולא משנה מתי יצרו אותה.
האקט: בסוף היום, מוסיקה טובה היא מוסיקה טובה, ואם היא משיגה תגובה רגשית, אני יכול לעשות עליה ניסויים גם באולפן.
המראיין, חן רותם (סגול 59)
צילום: דף הפייסבוק שלו
חן: מבחינתי, אתה אחד הגיטריסטים הרב-גוניים ביותר על פני כדור הארץ. אתה מנגן רוק מתקדם, מוסיקה קלאסית, בלוז, הארד-רוק. מאיפה אתה משיג השראה? האזנתי לאלבום החדש שלך, 'ביונד דה שראודד הורייזן', והסגנון המוסיקלי משתנה בכל קטע. איך אתה מוצא השראה?
האקט: אני מאזין לסוגים רבים של מוסיקה. אני חושב שהטיולים בעולם מספקים חלק מן ההשראה. לעבוד עם האנשים שאני עובד איתם כיום, זה נותן השראה. אשתי, ג'ו, רוג'ר קינג הקלידן שלי - אנחנו עובדים יפה מאוד ביחד, ואנחנו חוקרים הרבה דברים. הלהקה שלי, כולנו חברים והם נותנים לי הרבה השראה. הם כולם חברים, ואני מקבל חיוך מכל אחד מהם. זה דבר חשוב מאוד בשבילי, לעבוד עם חברים בצורה לא תחרותית. ואם הם מבקשים ממני לנגן באלבומים שלהם, אני שמח לעשות את זה.
חן: זה לא על הכתפיים שלך, אין לך מה להוכיח.
האקט: אני לא חשוב שיש מה להוכיח. המוסיקה היא הפרס של עצמה, והמטבע של עצמה. מוסיקה היא הרבה מעבר לכסף, היא החמצן שאני נושם, היא טובה לנשמה, היא חלק מהחיים האלה - ומי יודע מה יש לפני החיים ואחריהם. אבל אם זו מוסיקה,
אני תמיד אהיה חלק מזה.
חן: כשהוצאת את אלבום הבלוז שלך, אמרתי לעצמי - יש לו יותר טריקים בתיק שלו ממה שחשבתי.
האקט: זה היה נסיון חד-פעמי, בסגנון הבלוז. גדלתי עם הבלוז, זה המקום שבו הכל התפתח, בתחום הגיטרה החשמלי, זה קרה בבלוז, שם הגיטרה התחילה להתפתח מעבר לכלי שמספק קצב. בבלוז הגיטרה קיבלה את הקול שלה, ותמיד אהיה אסיר-תודה לבלוז, הצורה החופשית והפתוחה הזו, שמאפשרת רוחניות מירבית וביטוי מירבי.
חן: אתה מאזין לגיטריסטים עכשוויים שלדעתך הם ראויים, טובים או יוצאי דופן?
האקט: כן, אני חושב שיש גיטריסטים מעולים כיום. חלקם פועלים בתוך השדה הפרוגרסיבי וחלקם מחוצה לו. אני פוגש מוסיקאים גדולים כל הזמן, כי אני הולך להופעות ומקשיב להם. יש הרבה נגנים טובים, צעירים ומבוגרים.
חן: אתה מקשיב למוסיקה חדשה?
האקט: בבית, אני מאזין להכל. אני נהנה מדברים פעם אחת. יש לי זיכרון מוסיקלי, שבזכותו אני יכול לדעת מיד אם אני הולך לאהוב את זה, זה די משעשע; מספיק לי לשמוע קטע קצר, כמעט תו אחד, כדי לדעת אם המוסיקאי נמצא בשליטה.
חן: איך היה להיכנס להיכל התהילה של הרוק?
האקט: זה דבר משונה מאוד. ברמה אחת, זה היה כבוד ענק. וברמה אחרת, אתה מרגיש כאילו אתה מצטרף למוזיאון. זה חלק ממה שעשיתי בעברי, וזה היה נחמד להשתתף ונהניתי מהערב. אבל בשביל מוסיקאים, זה תמיד יוצא מהשאלה 'מה נעשה מחר?'. זה אפילו לא העניין של 'הלהיט האחרון שלך', פשוט 'מה אתה תנגן מחר?'.
חן: התחושה שעוד לא סיימתי, יש לי עוד דברים לעשות....
האקט: בדיוק. אני תמיד מרגיש כאילו אני רק בתחילת הדרך. אל תתקעו אותי עדיין במוזיאון, אני רק מתחיל, אני תמיד מרגיש שאני רק מתחיל.
חן: אם אני לא זוכר, לא כל הלהקה השתתפה באירוע הזה...
האקט: רובנו, אני חושב.
חן: השאלה האחרונה היא - מה תנגן בתל אביב? למה אפשר לצפות?
האקט: המופע הולך אחורה מ-1971 ועד היום. אנחנו מסתכלים על 40 שנה, ויש הרבה חומרים חדשים. שליש הוא חומר חדש, שליש הוא חומר ישן שלי, ושליש הוא חומר של ג'נסיס: דברים שכתבתי כשהייתי בג'נסיס, או שהייתי מעורב בהם בצורה כלשהי, שנכתבו על ידי או שהייתי שותף בכתיבה שלהם. יש הרבה דברים בג'נסיס שכתבתי לבד, אבל אני לא בוחר את זה ככה. אני לוקח את המיטב. מה שמעניין אותי במוסיקאים זו אותנטיות, יותר ממקוריות. אני רוצה אנרגיה, כנות ואותנטיות, שירגישו טוב מה הם מנגנים. אפשר להרגיש את ההבדל מתי מישהו מנגן כדי לצאת לידי חובה, או שהוא באמת מרגיש את זה.
חן: הרבה מעריצים מחכים לך בישראל. זה היה תענוג לדבר איתך.
האקט: תודה רבה, גם אני מצפה לזה, נהניתי מהשיחה. כל טוב.
הורידו את הראיון הטלפוני המלא שעשה חן רותם בטלפון עם סטיב האקט (17 דקות) בפורמט mp3.
התגובות שלכם: מה יש לכם לומר על סטיב האקט?
קישורים נוספים
|
האלבום האחרון של האקט (2011)