אנגלגארד, אנקדוטן, ווייט ווילו, ג'אם קארה

המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות, קישורים - כל מה ש'פרוגרסיב'

רוק מתקדם > אמנים ולהקות חשובים > אנגלגארד, אנקדוטן, ווייט ווילו, ג'אם קארה

אנגלגארד

Anglagard

לכל הדעות, אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לרוק המתקדם בשנות התשעים.
אנגלגארד הוקמה ב-1991 בשוודיה. היא הורכבה משישה צעירים קודרים ואמיצים, והותירה אחריה רק שלושה אלבומים עד כה: שניים באולפן, אחד בהופעה חיה.
למרות שהתפרקה כעבור שלוש שנים בלבד (1994), היא הוגדרה על ידי מבקרים רבים כאחת מלהקות הרוק המתקדם הטובות ביותר בעשור זה.
הצליל של אנגלגארד הוא צפון-אירופאי, נטוע במורשת הקלאסית אך ספוג השפעות עממיות שוודיות. הם ממשיכים את מה שקינג קרימזון הפסיקה לעשות בשנת 1974, אבל מצטיינים בעיבודים מושלמים, ביצועים מוקפדים ויכולת הלחנה גבוהה בהרבה מן הממוצע בז'אנר. אפשר להבחין בהשפעות של ג'נסיס מהשנים 1970-1973, ללהקת "קריגט" השוודית, לשלישיית "שיק פוהרז אנד פרולינג" ועוד.

המוסיקה של אנגלגארד דינמית מאוד -- רגע אחד עדינה ופסטורלית, רגע שני תוקפנית וחדה -- והיצירות בנויות למופת, תוך שימת-לב לכל פרט קטן. מומלץ מאוד להתחיל עם "היבריס", להמשיך עם "אפילוג" - ורק אם אתם ממש סקרנים אפשר לבדוק גם את "בריד אלייב", ההופעה החיה שלהם בארה"ב זמן קצר לפני הפירוק.
ב-2010 נכנסה אנגלגארד שוב להקלטות, והוציאה אלבום-אולפן שלישי בחודש יוני 2012, תחת השם 'עין הרצון' (בשוודית: Viljans Öga). גם הוא מומלץ מאוד.
(תמונות של אנגלגארד)

Hybris

Epilog

Viljans Öga

אנקדוטן

Anekdoten

Nucleus נציג דומיננטי של גל להקות הרוק המתקדם שיצאו משוודיה בשנות התשעים, לצידה של אנגלגארד. קודם כל לא לדאוג: הם שרים אך ורק באנגלית.
ארבעת חברי הלהקה, תלמידים ממושמעים של להקת קינג קרימזון, כותבים מוסיקה מלנכולית, שנעה על הציר שבין תוקפנות ספוגת-דיסטורשן ובין רוגע מינורי עם רקע מלוטרון וצ'לו.
אנקדוטן קמה בשנת 1990. כבר ב-1991 הוציאה את אלבומה הראשון (Vemod) שזכה לשבחים רבים, אך גם לביקורת על היותו כמעט-חיקוי של קינג קרימזון בתקופת "רד" (Red). האלבום הבא, "נוקלאוס", כבר היה נועז יותר והצליח להטביע את חותמה של אנקדוטן על להקות רבות בכל העולם. המאמץ הרב שהושקע ב"נוקלאוס" התיש את חברי הלהקה. האלבום הבא (From Within) יצאה רק 4 שנים מאוחר יותר, וכבר היה פחות נועז. שיתוף פעולה מעניין של אנקדוטן עם להקת לנדברק השוודית הסתיים בפרויקט ששמו "מורטה מקברה": עיבוד סימפוני לפסקולי סרטי אימה, שכלל גם יצירה בשם "שואה סימפונית".
הלהקה פעילה גם בשנות האלפיים, והוציאה אלבום אולפן שישי ב-2015. אך התרחקה לעתים מן הרוק המתקדם אל עבר כיוונים נגישים יותר. מי שאוהב את הצליל התוקפני של קרימזון בשנים 1973-1974 אוהב בדרך כלל גם את אנקדוטן. (תמונות)

ווייט ווילו

White Willow

נורבגיה הצטרפה באיחור רב למשפחת הרוק המתקדם האירופאית. ווייט ווילו נוטה להשפעות קלאסיות-פולקיות, ומפתיעה את מאזיניה הרגועים עם התפרצויות קצרות של אנרגיה חשמלית מדי פעם. אלבום הבכורה שלהם, "איגניס פאטוס" (1995) החל לייצר ציפיות בקרב מאזינים פרוגרסיביים, שאמנם לא התבדו באלבום השני "אקס טנבריס" משנת 1998, אך הגשימו את עצמן רק באלבום "סקרמנט" משנת 2000. אך רק בשנת 2004 הוציאה ווייט ווילו את האלבום האולטימטיבי שלה, "סטורם סיזן", שנהנה מהפקה מוסיקלית מצויינת. השירה (באנגלית) והעיבודים הזהירים מצליחים לאזן בעדינות בין האסתטיקה הנורדית הצפויה ובין האלימות הרוקית שנוגעת גם בגבולות המטאל. (תמונות)

Ignis Fatuus

Storm Season

Sacrament

ג'אם קארה

Djam Karet

Burning the Hard City להקת רוק מתקדם אמריקנית אינסטרומנטלית חשובה שקמה עוד בשנת 1984 בלוס אנג'לס. עד היום היא מתעקשת להימנע משני דברים: 1) צילום פני חברי הלהקה;
2) הצלחה מסחרית כלשהי.
הדגש של ג'אם קארה הוא על עבודת גיטרות מורכבת, עם קלידים כרקע אטמוספרי בלבד. שמה המוזר אינו סתמי: הוא לקוח מן השפה הבאלית ומשמעותו "זמן אלסטי - השעה שנמתחת". המוסיקה של ג'אם קארה תוספת את מושג הזמן בצורה שונה מזה של הרוק והפופ המערביים: המוסיקה נתפסת כאן כמו קולנוע בלי תמונות. רוב חברי הלהקה מתפרנסים מיצירת פסקולים לסרטים, ולכן ההקשר ברור. כל יצירה היא למעשה אוסף סצינות של צלילים, והלהקה מפזרת פסיפס שאת חלקיו צריך המאזין להרכיב בעצמו במהלך ההאזנה הסבלנית.
היו מבקרים שכינו את ג'אם קארה בתור שילוב של פינק פלויד עם קינג קרימזון, אבל לא כולם מסכימים עם הדימוי הזה. קשה להצביע על אלבום בולט במיוחד מבין כ-17 אלבומים שהפיקה עד היום, אך אפשר לשים את האצבע על "ברנינג דה הארד סיטי" כאחד מאלבומיה המייצגים והדרמטיים ביותר. (תמונות של ג'אם קארה).