 |
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות - כל מה ש'פרוגרסיב' |
|
|
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות - כל מה ש'פרוגרסיב' |
רוק מתקדם > חדשות ואירועים > מייק פורטנוי סופר-גרופ
פורטנוי, שיהאן, מקאלפיין, שריניאןהסופר-גרופ של מייק פורטנוי בישראל (PSMS)אחרי שעזב את דרים ת'יאטר, פורטנוי הגיע שוב לישראל - הפעם להופעת ג'אז-פיוז'ן אינסטרומנטלית שכללה מגוון רחב של קאברים, עם דגש על וירטואוזיות נקיה.עודכן: 31 אוקטובר 2012
ביקורת הופעה - אמיר הרשקוביץ:לא עבר זמן רב, וכמו שהוא הבטיח בסיום הופעתו בגני התערוכה עם דרים ת'יאטר (Dream Theater), חזר פורטנוי לארץ אבותיו והפעם עם שחקני חיזוק חדשים. פי-אס-אם-אס (PSMS), ראשי התיבות של שמותיהם של חברי הלהקה , Portnoy, Sheehan, MacAlpine, Sherinian נחתו בארצנו ביום חמישי, ה-25 באוק', בשעות הבוקר המוקדמות, והגיעו לפוצץ את הבארבי, או ש.... לא.
לפני שאתם מסיקים שזו תהיה ביקורת קוטלת ופוגענית, אומר מראש שהיתה חוויה מדהימה, אדרנלין גבוה כבר מהדקות הראשונות. אבל בסוף ההופעה אי אפשר היה שלא להרגיש תחושת החמצה ופספוס בגלל הרכב שעייף מג'ט לג, בגלל סטליסט מבולגן וללא קשר בין הקטעים, וגם שהביצוע לא עמד בסטנדרט אליו הורגלנו.
הקהל הריע שהאורות כבו וצעק בשמו של פורטנוי, כאשר הנגנים עושים את דרכם אל הבמה, כאשר הבארי צפוף במיטב הפרוגרים של ארצנו. על הבמה עמדה המפלצת של פורטנוי, שני מגברי מרשל עבור טוני, זוג פסנתרים אלקטרונים וסוג של האמנוד מיושן עבור דרק וכמובן, הבס המדוסטרשת של שיהין. השאגות המשיכו עד לתוו הראשון שנוגן והרבה אחריו. התווים הראשונים נוגנו בהיסוס, ראו שחברי הלהקה עוד לא מסונכרים. A change of seasons לא הזכיר לרגע את המקור ולא במובן של גרסת קאבר מחודשת, אלא שההרכב לא יושב ביחד. לפספוס של פתיחת ההופעה תרם גם סאונד נוראי כנראה בגלל הסאונד צ'ק בינוני. מובן שבתחילת הופעה עדיין צריך להושיב את כל הכלים יחד במיקס, הרי שעכשיו האולם מלא בנפחי אדם החוסמים את גלי הקול. לי לא זכורה הופעה שהסאונד בפתיחה היה כל כך נורא, ופרק הזמן שלקח להושיב את המיקס היה ארוך מדיי. הפתיח של A change of seasons פוספס. קיוויתי שזה יהיה הפספוס היחיד וחבל שזה קרה באחת מהיצירות האהובות עלי מבית היוצר של Dream theater. מייק שבר את פדאל הבייס-דראם שלו מיד עם תחילת ההופעה. למעשה, את כל הקטע ניגן על חלק קטן בצד שמאל של מערכת התופים, כנראה מטעמי נוחות לאחר שהפדאל נשבר. התנצלותו מלאת ההומור היתה שווה את זה : Sorry you didnt get a double base"", "אבל תקבלו הרבה בהמשך", כך הבטיח. Acid rain, אחת מהפנינים של Liquid tension פוספס אף הוא כאשר דרק יצא מסנכרון בקטע הקלידים עד שנאלץ להרים את הידיים בכדי להסתנכרן מחדש מול להקתו. הסיבה היחידה שאני מציין זאת היא ההשוואה הברורה לרודס. אין מנוס, ההשוואה קיימת וכל אחד יעשה אותה. במיוחד שאינו מצפה מהרכב בליגה הזו לפספס קטעים קריטיים לליינים המובילים בשיר, וכמובן ההשוואה הברורה לרודס שניגן את הקטע במקור. מכאן פורטנוי לקח את המושכות והנחה את כל קטעי הקישור, מיקרופון שצמוד למערכת התופים שלו, שימש אותו לקום אחרי כל שיר ולתקשר עם הקהל. הוא שיבח אותנו כקהל הכי חם שהוא זכה לראות והפנה את תשומת לב הלהקה לכך, שיבינו את גודל האהבה של הקהל בישראל. אני מסכים עם כל מילה, הקהל היה חם בדיוק כמו בהופעות של Dream theater, לרגע לא רדום ותמיד פירגן. פורטנוי החל לדקלם את ברכת "מה נשתנה", הקטע היחיד שזכר מבית הספר העברי לדבריו, הקטע זכה לתשואות הקהל. אין דבר יותר מחמם מלתקשר בשפת האם עם האליל שלך. פורטנוי קינח ואמר Who the fuck needs lyrics"" בעודו מסביר לנו שזו תהיה הופעה אינסטרומנטלית, נשמע יותר כמו עקיצה כלפי "מישהו", אבל אולי זה רק אני והראש שלי. Acid rain ו The stranger נוגנו עם סאונד גרוע, מערכת ההגברה של הבארבי לא עמדה בעומס. במיקום בו עמדתי, שמעו את הרמקולים כמעט נקרעים. אני לא יודע אם זו מערכת ההגברה, או המיקרופונים שהוצמדו למרשלים של טוני, לדעתי מדובר בשניהם. לפני 'אטלנטיס' מייק ביקש מהקהל להחזיק אצבעות כי This is the most fucked up song ever" written", שכתב דרק באלבום הבכורה של ההרכב שלו עם טוני. כל הקהל שילב אצבעות והאטנלטיס יצא לדרך. סולו הגיטרה של טוני הציל קצת את המצב,נשימה לרווחה לכל אוהבי הגיטרות באשר הם. טוני שנראה בתחילת המופע עייף וחסר לנו במיקס,קיבל את דקות הפוקוס שלו. טוני נראה עייף על הבמה, אין לי טענות כלפיו ואני מתאר לעצמי שהלהקה בג'ט לג מתמשך. לפי הציוצים של פורטנוי בטוויטר, הלהקה נחתה אצלנו בשבוע צפוף עם מעט שעות שינה, כאשר הם המריאו לישראל ב 4:30 מוויינה וגם עזבו את ישראל למחרת ב 4:30 לפנות בוקר וזאת לאחר שעזבו את הבארבי רק ב 1:00. קשה להאשים אותם, אך הציפייה של כולנו היתה להרכב שמנגן בעיניים עצומות. סולו הבס של בילי שיהאן הוא ללא ספק ה"היילייט" של הערב, כמו שאנחנו מכירים את בילי וכמו שראינו אין ספור קטעים שלו ביוטיוב, הבן אדם מנגן על הבס כאילו הבס היה גיטרה חשמלית. שריקות מיתרים, בנדים, האמרים, ווירטורוזיה ללא גבולות. הסולו חובר לשיר של הרכב ישן של טוני Talas, למעריצים מברית המועצות שנכחו במקום זה היה כמו אורגזמה, ראיתי שם בחור עם תקליט ישן מאד של Talas שקיווה שבילי יחתום עליו, מקווה בשבילו שזה קרה. כעת מגיעה נקודת השפל של ההופעה, לדעתי פאשלה גדולה מדי בכדי לפסוח עליה ולהתעלם ללא ביקורת. The farandole שיר ישן של Talas הרכבו הראשון של בילי וגרסת הקאבר של ג'ף בק The Pump נשמעו כמו גרסת קאריוקי משעממת, כאשר הגיטרה של טוני נעלמה לגמרי מהמיקס. לקח לצוות הבמה שני שירים מלאים לתקן את התקלה ולהחליף כבל, ולדעתי גם הוחלף מקרופון בהגברה של טוני. הקהל שמר על איפוק, פרט לבודדים שקראו בעצבים ""We cant hear tony. אז נכון שלא מדובר כאן בהופעת ענק עם צוות במה גדול ומקצועי, אבל עדיין, במצבים כאלה זמן התגובה קריטי וכל עיכוב משאיר טעם רע בפה. לקראת סוף הקטע The pump טוני חזר למיקס,אבל גם פה לקח יותר מדקה להציבו במקום המתאים, לרגע הוא נשמע חזק ולרגע חלש. בקיצור - מבאס ולא מקצועי. מייק לא ביצע את סולו התופים, הבנתי שגם בהופעות הקודמות הוא לא ביצע סולו, למרות שזה מופיע בסט ליסט. הסיבה לכך לא ידועה אבל אין לי טענות כלפי מייק. הוא מבחינתי עשה את ההופעה, הוא ובילי. שניהם היו במיטבם. מעכשיו ההופעה שוב בשיפור, הסאונד פחות או יותר המשיך להיות מאכזב אבל הקטעים היו טובים ומלאי אנרגיה, ההרכב התעורר, טוני החל לחייך והרגיש יותר חופשי על הבמה. הל'ס קיצ'ן (Hells kitchen) הגיע בדיוק בזמן המתאים והחייה את הקהל. יצויין לטובה סולו הקלידים של דרק, הסאונד המדוסטרש שלו המוכר לנו שצובע את רוב 'פולינג אינטו אינפיניטי' (Falling into infinity). Lines In the sand היתה הפתעה, זה אחד הקטעים האהובים עלי של פטרוצ'י, הבנתי שהם מנגנים אותו בעיקר בשביל סולו הגיטרה, הרי ללא ליריקה השיר דיי מחזורי. כגודל הציפייה כך גודל האכזבה, טוני לא עמד בסולו, הוא הוסיף לו את הטאצ' שלו ולא ניגן אותו אחד לאחד, אבל הוא פשוט לא היה שם. זה אחד הסולואים המרגשים של פטרוצ'י וטוני לא העביר את הרגש הזה וחבל. לקינוח נוגן Shy boy, שיר קופצני וכיפי של בילי אבל, ולצערי אני חוזר על זה לאורך כל הביקורת, הסאונד גמר את השיר. להוסיף למיקס הגרוע גם מילים בשני מיקרופונים של בילי ופורטנוי, הפיל את המיקס לתחתית, שום מילה לא היתה מובנת והכל נשמע כמו עיסה דביקה. אסכם ואומר שלראות את פורטנוי שוב בארץ זה אושר גדול, אני מאמין בלב שלם שהוא מבין שישראל היא מעתה נקודת בכל סיבוב הופעות, אם יתאפשר לו הוא יעשה זאת. לקח לא מעט זמן לשכנע אותו שיש כאן קהל שאוהב אותו ואת המוזיקה שלו, ובסוף הוא הבין זאת. טוני ודרק לאחר סיום ההופעה בסנט פטרבוג, רק השבוע זכו ליומיים מנוחה.
ההופעה לצערי לא ריגשה אותי ולא תזכר אצלי כאחת ההופעות. יש כאלה שמחפשים לראות את פורטנוי מתופף ואחרים את בילי על הבס, אני מחפש חבילה שלמה שכוללת גם סאונד, תקשורת בין ההרכב לקהל וביצועים כמה שיותר מדוייקים ומקצועיים. מובן לחלוטין שההרכב היה בשבוע מטורף עם לוז צפוף ולפי מה שאני יודע, רק אתמול לפני יפן הם זכו ליומיים מנוחה לפני ההופעות. אני לא יודע מי ארגן להם את הלו"ז, אבל נראה שזה לא מקצועי או שהם חשבו שהם מסוגלים לעמוד בזה. ההרכב נראה ונשמע עייף. היו נקודות אור בהופעה, תמיד כיף לראות נגנים כאלה בארץ ואשמח לראות אותם שוב אבל לא ב"בארבי".
גלריית תמונות מקצועית מההופעה
|
Email: uribreitman@gmail.com
