ג'ון אנדרסון בישראל
סולן להקת יס הופיע לבדו בת"א
ההופעה היתה בינונית, אבל הקהל נתן כבוד
יום חמישי, 1 ספטמבר 2005, האנגר 11, נמל תל אביב
ג'ון אנדרסון סולו - בישראל
סיכום ההופעה - וביקורת (אורי ברייטמן): זה היה צפוי מראש - רק מי שלא מכיר את ג'ון אנדרסון היה יכול לצפות ליותר. ידעתי שהוא נגן בינוני ומטה, שהוא כבר לא צעיר, ושהוא ינגן הרבה שירים שהקהל בכלל לא מכיר. זה הכל היה ידוע, ומי שציפה למשהו אחר - כנראה קנה כרטיס להופעה אחרת, אולי של יס.
החשיבות של ההופעה היא בעצם נוכחותו של אנדרסון בתל-אביב. בגלל זה שילמתי 250 שקל, לא בגלל שאני רוצה להרגיש פראייר. עצם העובדה שסולן להקת יס מגיע לישראל להופעת סולו היא כבוד למדינה הזאת, שבדרך כלל אמנים מדלגים עליה בכל סיבובי ההופעות שלהם - כולל להקת יס עצמה.
הקהל ידע להעריך את המחווה הזאת. כולם מחאו כפיים גם כשהביצועים שלו היו מביכים. הם נתנו לו קרדיט על העבר, לא על ההווה. הם יודעים שהיום הוא קשיש עייף, אבל הם זוכרים לו את האלבומים משנות השבעים. ההערצה כלפיו היא לא על ההופעה בהאנגר (שהיתה פשוט בינונית, כאמור), אלא בגלל כל הקילומטראז' שהוא עשה כל השנים הללו.
אין מה להתגונן כאן: אנדרסון זקוק לנגן גיטרה מיומן, באופן דחוף. הוא לא יכול ללוות את עצמו בצורה מכובדת. הוא מסרס את השירים, משנה את הסולם ממאז'ורי למינורי בלי סיבה, מעוות מעברים הרמוניים מורכבים ומפשט את רוב העיבודים. הוא לא עושה צדק לקלאסיקות של יס, ואפילו לחומר הסולו שלו. לא יעזור השימוש שלו בסינתיסייזר-גיטרה ליצירת אפקטים. אם הוא היה לוקח גיטריסט מלווה, ההופעה היתה ממריאה לשמיים. וזה חבל.
אבל כל מי שהגיע להאנגר (ואני לא מדבר על הקהל שנוסף ברגע האחרון במחירי הנחה בגלל איזה דיל עם ועד עובדים) בא לראות את אנדרסון בעיניים, כי אולי הוא לא יבוא הנה שוב לעולם. ג'ון החמיא לישראל כמרכז רוחני, אמר 'שלום' ו'תודה' וקיבל מחיאות כפיים על כל מחמאה. זאת הפעם הראשונה ואולי האחרונה שאפשר היה לראות אותו, וזה שווה את הזמן והכסף. רק מי שבא עם אשליות לקבל משהו שדומה ל'יס' התאכזב - ובצדק מבחינתו. למשל, מיכאל רורברגר מ"עכבר העיר" של תל אביב, שכתב בין השאר "סירבתי להאמין שאגדת ה'יס' תופיע סולו...קהל טוב ואווירה טובה נוחה לא הופכים ערב כזה לחוויה. עם כל הריספקט, ויש המון ריספקט, אנדרסון לבד לא עשה את זה".
היה משמח לקרוא אחר כך שגם רונן צומר (Ynet) מסכים איתי בביקורת שכתב על ההופעה: "היתה מביכה למדי, אבל נדמה שזה לא הפריע לרוב הקהל להנות ממנה". גם גידי אביבי בעיתון 'הארץ' כתב כמה ימים אחר כך, ש"התוצאה לא היתה מסעירה, אבל גם לא נוסטלגית באופן מופרז. אנדרסון ידע לתקשר היטב עם המעריצים שבאו לגעת ברוחה של מוסיקת האתמול". המתינות של המבקרים שיקפה את המתינות של המופע עצמו.
בקהל הסתובבו הרבה אנשים עם חולצות של יס, הדיסקים והדיוידי של יס נמכרו כמו לחמניות חמות, גם חולצות של אנדרסון נמכרו בקצב. ההאנגר המשופץ נראה מצוין, ואפילו הקרנות הוידאו הסימולטניות הוסיפו עניין. אנדרסון היה כאן ונתן הופעה בינונית מינוס - אבל הישראלים יודעים להעריך את נוכחותו, במיוחד בתקופה שבה כל אמן בינלאומי שמכבד את עצמו שם עלינו פס.
סולן להקת הרוק המתקדם 'יס', ג'ון אנדרסון, הגיע להופעה ראשונה בישראל ביום חמישי, 1 בספטמבר, בהאנגר 11 בנמל ת"א. הזמנת כרטיסים: קופת "הדרן" (03.5279797) או קופת "קסטל" (03.6045000) בת"א. מופע הסולו של אנדרסון פתח את סיבוב ההופעות האירופאי שלו.
במסגרת המופע, המכונה 'וורק אין פרוגרס' (Work in Progress), מבצע אנדרסון שירים שכתב במסגרת להקת 'יס' בנוסף לקטעים מקריירת הסולו הארוכה שלו. אנדרסון מנגן על גיטרה קלאסית ומגוון מערכות קלידים שונות, ללא נגנים נוספים. מחיר כרטיס: 170-250 ש' (תלוי בטיב המיקום). הישיבה ליד שולחנות. הדלתות נפתחו בשעה 20:30 והופעת החימום החלה בשעה 21:45. ההופעה הועברה בשידור חי בגלי צה"ל החל מן השעה 22:00 (תקלות רבות אירעו בשידור של גלי צה"ל, ומרבית ההופעה הוחמצה בגלל נפילת השידור).
האמרגן שהביא את אנדרסון לישראל הוא זאב אייזיק, מנהל האנגר 11 בנמל ת"א. חברת ההפקה 'אוריס מדיה' ניסתה מאז 2004 להביא את להקת Yes להופעה בישראל, אבל הפרוייקט היה ונשאר יקר מדי ומסובך מדי עבור האמרגנים הישראלים הקטנים. הופעת הסולו של אנדרסון זולה ופשוטה בהרבה, ולכן ההפקה התאפשרה. סיבוב ההופעות נפתח בתחילת ספטמבר והסתיים באמצע אוקטובר. מיד לאחר ההופעה בישראל, המשיך אנדרסון להופעות נוספות בתורכיה, רומניה, הונגריה, פולין, שוודיה, פינלנד, נורבגיה, דנמרק, צ'כיה, גרמניה, איטליה, פורטוגל, ספרד, צרפת, בלגיה, הולנד, אנגליה, סקוטלנד ואיסלנד.
מתוך אתרו הרשמי של ג'ון אנדרסון
רשימת השירים בהופעה:
Harmony, Long Distance, Father Sky, Standing still, Bring On The Day, Don’t Think Twice, Yours Is No Disgrace, State of Independence, This Is, Set Sail, The Budha Song, Nous Sommes Du Soleil, Richard Braveheart, Show Me, Your Move, Owner of a Lonely Heart, Soon (from 'Relayer'), White Buffalo, And You And I, Your Move.
רשימה זו התבססה בתחילה על הדיוידי של המופע, שיצא לאחרונה לאור.
ג'ון אנדרסון, יליד 1944, הנהיג את להקת הרוק המתקדם הבריטית Yes מאז הקמתה ועד ימינו. הוא אחראי לכיוון האמנותי שלה החל מן המחצית השנייה של שנות השישים, דרך הפירוק הזמני של תחילת שנות השמונים, הגרסה הפופית של שנות השמונים, הפירוק הנוסף והאיחוד של תחילת שנות התשעים. הוא הקליט 13 אלבומי סולו משנת 1976 ועד היום, שישה אלבומים עם הקלידן ואנגליס ועוד. ניתן להתעדכן על סיבוב ההופעות של אנדרסון במדור החדשות של אתרו הרשמי.
המופע הועבר באופן חלקי בלבד בגלי צה"ל בשידור חי, בגלל כמות גדולה של תקלות טכניות. תוכנית מיוחדת המוקדשת לג'ון אנדרסון שודרה בגלי צה"ל, 27 באוגוסט, מוצ"ש, בין השעות 20:00-21:00. ערך והגיש: אורי ברייטמן. הפיק: בן מיטלמן. בתוכנית שולבו קטעים מראיון רדיו עם אנדרסון, שירים המשקפים את הקריירה המגוונת שלו ורקע על מקורות השראה והשפעה.
ג'ון אנדרסון מתראיין לעורך האתר, אורי ברייטמן, במלון בתל אביב, סוף אוגוסט 2005
ג'ון אנדרסון מתראיין לכתב בן מיטלמן מגלי צה"ל במלון בתל אביב, סוף אוגוסט 2005
