להקת דווין טאונסנד פרוג'קט במועדון בארבי תל אביב; צילום: בוריס דנילוביץ'

רשימת השירים שבוצעו בהופעה בתל אביב

סט-ליסט קבוע ורשמי מסיבוב ההופעות הנוכחי

1. ריג'ויס (Rejoice)
2. נייט (Night)
3. סטורם-בנדניג (StormBending)
4. פייליאר (Failure)
5. הייפרדרייב! (Hyperdrive)
6. וור ווי בילונג (Where We Belong)
7. דד-הד (DeadHead)
8. זילטויד גואז הום (Ziltoid Goes Home)
9. סופר-קראש! (SuperCrash)
10. מארץ' אוף דה פוזרס (March of the Poozers)
11. קינגדום (Kingdom)
12. אי-אה! (Eh-Ah)
13. הייר (Higher)

סך הכל: שעה ורבע הופעה נטו

---

ביקורות

בוריס דנילוביץ'

הדבר המדהים ביותר בהופעות בעיניי זה לצפות באנשים שגם ניחנו ב-gift וגם מימשו את ה-gift. אותה נגיעת אצבע אלוהית שגורמת לצופה מהצד להגיד לעצמו "וואו, תודה לכל כח שאני מאמין בו שאפשר לבן-אדם הזה לבוא להופיע מולי על במה". וכפי שקורה במצבים של אמן שציפו לו זמן רב ומגיע לראשונה לישראל, תודה לקהל המקומי. קהל טוב הופך הופעה טובה להופעה חמה ואותנטית, וכך היה. ראיתי כבר מגוון הופעות של דווין, כולל שתיים בחצי שנה האחרונה, וזה היה משהו אחר.

---

אבנר מורן

היה מדהים! מצד אחד קצת חבל שאומן כזה לא ממלא אפילו בארבי ואני לא מעריץ ענק כמו אנשים שהיו מסביבי אבל וואו! איזה פרפורמר אדיר.. כיף לראות את זה שהוא ממש נהנה ממה שהוא עושה לא משנה מול מי וכמה אנשים הוא מופיע, ההומור ההתלהבות הביצועים, הלהקה והקהל... הכל פשוט מעולה, החיוך לא ירד לי מהפנים כל ההופעה. ראיתי לא מעט הופעות השנה וזאת הייתה מהיותר טובות.

---

אבנר בן-ישי

מסכים לגמרי לגבי הקהל. הייתי באחת ההופעות בטור האירופי בפברואר ובהדרן אף אחד מהקהל לא הצטרף לשיר את אי-אה, וזה היה ממש מביך בעיני. הגעתי להופעה בארץ למרות שידעתי שהסטליסט יהיה כמעט זהה בראש ובראשונה כדי לפצות על החוויה הקרירה שהייתה לי. לשמחתי, הקהל בבארבי אכן נתן לדווין את כל החום שמגיע לו בתור פרפורמר שמתקשר המון עם הצופים (וכמוזיקאי אדיר באופן כללי).

---

אורי ברייטמן

הקהל היה נפלא, מזמן לא ראיתי קהל כל כך ממוקד ומחוייב. שלטו במילים ואפילו הביאו חבובות של זילטויד. חלק מהאנשים בקהל נראו בדיוק כמו הגיטריסט והבסיסט המזוקנים. דווין עצמו היה שרמנטי כרגיל, רק תלונה אחת היתה לי: המופע קצת קצר מדי. אמנם 13 שירים, בדיוק לפי הפלייליסט של המחשב בסיבוב הזה, אבל היו חסרים לי עוד 2-3 שירים כדי להגיד שהיה מושלם. מי שרוצה להשלים חסרים, שייצפה בבקשה בדיוידי הארוך והמושקע "רטינל סירקוס" (Retinal Circus) שיצא ב-2013, או את הבלו-ריי של 'זילטויד באלברט הול' שיצא ב-2015.

---

אדר אבישר

טאונסנד מתקשר עם הקהל ומפלרטט עימו כאילו היה נגן בלוז במופע אנפלגד אינטימי...לגבי שיאו של הערב היה בביצוע מאד מאד מדויק של "סופרקראש". לעיתים היה נדמה שהביצוע בחיי התעלה על ההקלטה האולפנית...טאונסנד לא ויתר גם על ביצוע מעולה ל"וור ווי בילונג" שבו הקהל נטל חלק מאד פעיל – כמעט כמו בשירה בציבור וב"פייליאר" שלדעתי היווה את אחד השיאים של הערב...

---

הללי רוזן

הייתה הופעה מושלמת. היה שווה לחכות 17 שנה לראות אותו לייב. התאכזבתי שדווקא במדינה שלי, ההופעה שלו לא הייתה סולד אאוט. מי שלא הגיע, פספס את אחת ההופעות הכי טובות שנראו כאן...

---