רוק מתקדם > חדשות ואירועים > להקת גריפון בלונדון
שנת הגריפון
להקת גריפון הבריטית, שפעלה בסצינת הפרוג בין השנים 1970-1977, יצאה לסיבוב הופעות בריטי קצר במאי 2015, הראשון שלה מזה ארבעים שנה. הסיבוב הסתיים ב-29/5, בהופעה חגיגית בכנסיית יוניון צ'אפל הלונדונית, ואתם מקבלים דיווח עברי מלא
מאת: עידו אמיתי, לונדון (30/5/15)
אי שם ב 1974 ואני בן 15 ועושה את צעדי הראשונים בעולם הפרוג. אני כבר ותיק יחסית – מכיר את אמרסון לייק ופאלמר (ELP), קינג קרימזון, יס, ואן דר גראף ג'נרייטור ועוד רבים וטובים. הדרך היחידה להכיר להקות חדשות היא באמצעות מעט כתבות בעיתון, בעיקר רדיו, ובעיקר התכנית "מי מפחד מרוק מתקדם" עם שמירה אימבר.
וכאן למעשה מתחיל סיפורנו. שמירה אימבר מציגה את להקת גריפון (Gryphon) ומשמיעה אלבום חדש שלהם במלואו: רד גריפון טו גריפון ת'רי (Red Queen to Gryphon Three) !! – ואני מאוהב (גם בשמירה אימבר) וכבר אני נוסע לתל אביב, לכיכר מסריק (באוטובוסים מרחובות הרחוקה) לחנות 'פאז' (Fuzz). שם רכשתי לאחר כבוד את האלבום הראשון של הלהקה שנקרא כשם הלהקה Gryphon.
כמו בכל סיפור אהבה טוב, בהתחלה יש אכזבה גדולה. האלבום הראשון אינו מזכיר כלל את האלבום אשר שמעתי ברדיו. להקת Gryphon הוציאה חמישה אלבומים בשנים 1973-1977, ובכל אחד מהם איזון שונה בין הרוק והפולק. האלבום הראשון כמעט ואינו מכיל רוק, והאלבום האחרון הוא רוק בעיקרו. את האיזון המושלם הם השיגו באלבום השלישי והמופתי שלהם.
כמובן שלא התייאשתי, הזמנתי והשגתי את האלבום "רד קווין טו גריפון ת'רי" (Red Queen to Gryphon Three) ואחריו את שאר האלבומים של הלהקה. דרך אגב – את האלבום החמישי, 'טריזן' (Treason) שאזל ולא ניתן היה להשיג מצאתי במקרה בחנות תקליטים בירושלים לקראת סוף שנות השמונים תוך כדי חיטוט אקראי לחלוטין.
להקת Gryphon פתחה עבורי פתח לעולם חדש של מוסיקה: מוסיקת-עם מהאיים הבריטיים. את ארון התקליטים שלי חילקתי לשני חלקים: במדף שלם נחו להם לאחר כבוד תקליטי הפרוג, ובמדף השני בכמות לא פחותה בהרבה, נחו תקליטי פולק-רוק בריטי. להקות כמו סטרובז (Strawbs), פיירפורט קונבנשן (Fairport Convention), סטיליי ספאן (Steeleye Span), פלנקסטי (Planxty), פנטנגל (Pentangle) ועוד רבות אחרות דרך אגב – אני משתמש במונח פולק-רוק ולא פרוג-פולק בכוונה. להקה כמו קלאנד (Clannad) היא נהדרת בעיניי, והיא איננה שייכת לעולם הפרוג.
ההקדמה הארוכה הזו באה להסביר מדוע כאשר נודע לי שלהקת Gryphon חוזרת לסיבוב הופעות קצר במאי 2015 באנגליה לא היססתי לרגע. הייתי חייב ללהקה המעולה הזו ולעצמי לראות את ההופעה.
ההופעה האחרונה בסיבוב הקצר התקיימה בכנסיית יוניון צ'אפל (Union Chapel) אשר נמצאת באיזלינגטון (Islington), לונדון. הבחירה, מסתבר, לא הייתה מקרית. להקת Gryphon הדגישה לאורך כל ההופעה את החזרה שלהם לשורשים. הכנסיה נבנתה אומנם רק בסוף המאה ה-19, אבל הרוח השורה במקום מתאימה למוסיקה אשר שואבת את השראתה מימי הביניים ותקופת הרנסאנס.
המסר של חזרה לשורשים התבטא בהתעלמות מוחלטת מהאלבומים ה-4 וה-5 של הלהקה. בדוכן המרצ'נדייז (Merchandise) ניתן היה למצוא רק את שלושת האלבומים הראשונים. על חולצת הלהקה הודפסו מילות שיר שחברת התקליטים סירבה להכניס לאלבום הרביעי, והם הדגישו זאת, ובהופעה עצמה ניתן מירב הדגש לאלבום הראשון.
כך למעשה מצאתי את עצמי משחזר בהופעה את הדרך שבה הכרתי את הלהקה. מוסיקת-עם בריטית עתיקה במופע אקוסטי, עם קריצות לעולם שלנו והמון הומור במוסיקה.
גראהם טיילור - Graeme Taylor
בהופעה חיה בלונדון, 29/5/15 (צילום: עידו אמיתי)
בחלק הראשון של ההופעה ביצעה גריפון קטעים מתוך האלבום הראשון. ביצוע מקסים ל-'דה אסטרולוג'ר' (The Astrologer) השיר הטוב ביותר בעיניי מהאלבום הראשון, וביצוע מרשים מאד לסוויטת ג'וניפר (Juniper Suite). את החלק הראשון של ההופעה חתם השיר דאבל דאץ' (Dubbel Dutch) מתוך האלבום השני של הלהקה, אבל ברוחו של האלבום הראשון.
החלק השני של ההופעה החל בביצוע מרגש ל'מידנייט משראמפס' (Midnight Mushrumps) מתוך האלבום השני. לדעתי זוהי היצירה הטובה ביותר של הלהקה אשר הופכת את האלבום השני לאלבום חובה למרות היותו של האלבום השלישי האלבום הטוב יותר באוזני חובבי הפרוג. בסיום הקטע נעמד כל הקהל על רגליו במחיאות כפיים סוערות, מחווה שגרמה גם לחברי הלהקה להתרגש, עובדה שהם ניסו להסתיר, כמיטב התרבות הבריטית.
עכשיו הגיע תורו של האלבום השלישי, אבל הלהקה בחרה ב"חזרה לשורשים" ולכן ביצעה את 'לאמנט' (Lament) בלבד. לאחריו, שרשרת של קטעי פולק מתוך האלבום, תוך שמירה על הרוח הכללית של ההופעה.
המסר של הלהקה היה ברור: האלבומים הרביעי והחמישי, בהם היה ניסיון לחזק את צד הרוק של הלהקה ולפנות לקהל רחב יותר, הם טעות. אבל גם האלמנטים של הרוק מהאלבים השלישי הוסתרו בחלקם. חברת התקליטים היא זו שלקחה אותנו לשם. הם כאילו אומרים: אנחנו מעדיפים את רוח מוסיקת העם, בעיבודים שלנו, גישה קצת מודרנית תוך שילוב מינימלי במוטיבים מעולם הרוק שאינם פוגעים ברוח הכללית.
Brian Gulland - בריאן גאלנד
בהופעה חיה בלונדון, 29/5/15 (צילום: עידו אמיתי)
כהדרן ביצעה הלהקה את הקטע 'הפורץ בתוך הממחטה' (מצרפתית: Le Cambrioleur Est Dans le Mouchoir ) מתוך האלבום הרביעי. אבל לא לדאוג, גם הקטע הזה היה ברוח הכללית של ההופעה תוך שהם מרשים לעצמם בהרבה הומור 'להשתולל' ולגלוש לעולמות אחרים.
הערב היה חוויה אדירה. הלהקה שולטת בעשרות כלי נגינה. ריצ'רד הארווי (Richard Harvey) ניגן בקלידים תוך שהוא משלב חליליות, קלרינט, באנג'ו וכלי הקשה. הוא לבדו ניגן במהלך הערב בקרוב ל-15 כלי נגינה. בריאן גאלנד (Brian Gulland) אמון על הבסון בעיקר אבל השתמש בכ-10 כלים נוספים.
כל חברי הלהקה המקורית חברו לסיבוב ההופעות. גרהאם טיילור (Graeme Taylor) על גיטרה אקוסטית, ודיויד אוברליי (David Oberlé) על כלי הקשה. אליהם הצטרפו ג'ונתן דייבי (Jonathan Davie) על בס וגרהאם פרסקט (Graham Preskett) על קלידים, כינור וגיטרה אקוסטית.
לסיכום: חוויה אדירה לחובבי מוסיקת-עם בריטית, אך מי שהגיע לכנסיית יוניון צ'אפל כדי לשמוע רוק פרוגרסיבי, היה מתאכזב.
להקת גריפון בהופעה חיה
בהופעה חיה בלונדון, 29/5/15 (צילום: עידו אמיתי)
כנסיית יוניון צ'אפל, לונדון, 2015 (צילום: עידו אמיתי)
|
