להקת אטמוספירה
הרכב רוק מתקדם ישראלי - 1975-1978
Atmosphera
-
עודי (עובדיה) אהרוני / אפרים ברק - שירה
-
מוטי פונסקה - גיטרה
-
אלון נדל / צוף פילוסוף - בס
-
יובל ריבלין - קלידים
-
עמי ליפנר (כיום מכנה עצמו 'מי אל-מה') - תופים
באיחור של רבע מאה, הלהקה הפרוגרסיבית הישראלית 'אטמוספירה' מקבלת את היחס המגיע
לה, ואפילו יותר מכך. סיפור הלהקה הוא סיפורה של תמימות-נעורים. זוהי אחת הלהקות הכי
לא-ישראליות שקמו בארץ. היא פעלה הרחק מחוץ לכל התכתיבים התרבותיים המקומיים.
"הם היו מדהימים", כותב יואב קוטנר במאמרו המודפס בחוברת המצורפת לדיסק הכפול;
"כנראה שמגיע הזמן לתת ללהקה הזו קצת כבוד", סיכם את דבריו. 'אטמוספירה' הופיעה
בתוכניתו של קוטנר "רוק פלוס" בגלי צה"ל, באולם 'בית לסין' שניהל שאול גרוסברג, באולם
'בית החייל' בת"א, בפסטיבל 'נביעות' בסיני ובתוכנית טלוויזיה אוונגרדית ושמה "מולטיויזיה"
בהנחיית המשורר המחנן דוד אבידן ז"ל. התוכנית הנועזת ירדה מלוח המשדרים במהירות רבה;
הקליפ האולפני (בשחור-לבן, איך לא) של השיר "ליידי אוף שאלוט" (Lady Of Shalott) מאת אטמוספירה, שפוצל באכזריות לשלושה קטעים נפרדים, זכה לשזוף את עיניהם של צופי ציון רק פעם אחת. עד שנות
האלפיים לא זכתה הלהקה לאלבום שיתעד את פועלה העקשני. ההרכב התקיים כשלוש שנים,
התפרק בעיקר בגלל צבא ההגנה לישראל (שהוא, ככל הנראה, מפרק הלהקות הרשמי של המדינה
שלנו, עקב נטייתו המוכחת לגייס מוסיקאים צעירים בשיא פריחתם) ונדמה היה שיישכח
לחלוטין.
אלא שהיתרון של אטמוספירה, בניגוד להרכבים רבים בישראל, הוא האיכות המוסיקלית
האובייקטיבית הגבוהה שאי אפשר להתכחש לה, אפילו למאזין שממש מתעב רוק מתקדם. אך יש
לומר את האמת המרה-מתוקה: זוהי להקה שמחקה, במודע ובלי הסוואה, את הסופרגרופ
הבריטי Yes שזכה להצלחה עצומה בשנות השבעים.
הסולן אפרים ברק, בקולו הגבוה, נשמע כמו ג'ון אנדרסון; מוטי פונסקה כינה את עצמו "מוטי
'סטיב האו' פונסקה" על גבי פוסטר שקידם הופעה, על שמו של Steve Howe, הגיטריסט
מהיר-האצבעות של 'יס'; פונסקה מחקה את אלילו בצורה משכנעת למדי; אלון נדל הפיק צליל
בס וסגנון פריטה דומה לזה של כריס סקווייר; יובל ריבלין נשמע כמו אחיו הקטן של אשף
הקלידים הססגוני ריק ווייקמן; עמי ליפנר מציג סגנון תיפוף שנון ומהיר בדיוק כמו זה של ביל
ברופורד בשנים 1970-1973. סביר להניח שאדם שמעריך את המוסיקה של Yes יתנפל על
אטמוספירה כמוצא שלל רב.
בני-אדם לא אוהבים חקיינים, בדרך כלל. למה ללכת על החיקוי אם אפשר לקבל את הדבר
האמיתי? אלא שאטמוספירה איננה חיקוי חסר-השראה; הלחנים של פונסקה וריבלין מוצלחים
ומעידים על תפיסה מוסיקלית מגובשת. שתי יצירות המופת שהנפיקה הלהקה, 'ליידי אוף שאלוט'
ו'קוקו', עומדות בזכות עצמן למרות הדמיון המדהים לעיבודים של Yes.
ליידי אוף שאלוט - ג'ון ויליאם ווטרהאוס 1888
Lady of Shalott - John William Waterhouse 1888
כאמור, הלהקה פעלה מחוץ לכל הגדרה אפשרית של ה"ישראליות". הטקסטים הושרו באנגלית,
רובם לקוחים משירה בריטית קאנונית (שייקספיר, לורד טניסון) וגם אורך הקטעים תאם את
הרוח הפרוגרסיבית של לונדון (באיזור 15 הדקות, לא פחות).
חומר הגלם המוקלט של אטמוספירה, משנת 1977, לא ראה אור בתקופתו. המפיק המוסיקלי, ניצן זעירא הצעיר, לימים מנהל חברת נענע דיסק, החליט לשמור את סרטי ההקלטה מסיבות סנטימנטליות: זו היתה ההפקה הראשונה שלו. חברי הלהקה, שהתפזרו לכיוונים שונים ומשונים,
לא חשבו שהחומר מתאים להפצה. אלון נדל השתלב יפה בתעשיית המוסיקה הישראלית ועבד עם
גדולי האמנים המקומיים; אך חלקם לא מצאו את עצמם: אהרוני וריבלין, למשל נפלו לחיק
הדת. ליפנר שינה את שמו ונסע לגרמניה. ברק פתח אולפן הקלטות קטן ביישוב 'עמוקה' בגליל.
רק בזכות שני אנשים, אודי קומראן (אמנם רק בתחילת הדרך) ומידד זכריה, החל משהו לזוז. קומראן, טכנאי סאונד חובב מוסיקה פרוגרסיבית, הצליח לשכנע את פונסקה שהחומר צריך
לקבל תהודה מינימלית. ברגע שפונסקה הסכים באופן עקרוני להוציא את הקטעים מן הארון,
היה אפשר לנוע הלאה. 'ליידי אוף שאלוט' עבר ניקוי בסיסי ועלה לאינטרנט, להורדה חופשית.
התגובות של הגולשים היו נלהבות. לפתע נוצר ביקוש טבעי לחומר האמיתי.
מידד זכריה ושותפו עוזי עזרתי, חובבי רוק מתקדם מושבעים ואספנים בינלאומיים, החלו להפעיל את הגלגלים כדי לתת
למוסיקה לעשות את דרכה לאוזניהם של חובבי רוק מתקדם בכל העולם. בעזרת חברת התקליטים 'מיו רקורדס' (MIO Records) שהקימו (ביחד עם אילן רצאבי שעזב בהמשך), הם חיטטו בארכיונים עבשים,
ראיינו מוסיקאים, הפעילו עורכי דין, חתמו על חוזים, חייגו לעשרות יעדים, השקיעו מכספם האישי,
נסעו מאות קילומטרים, העסיקו עשרות אנשים (חלקם בהתנדבות מבורכת, למשל אסף כרמלי וארז סייג שעבדו ימים כלילות כטכנאי-סאונד) וניווטו את הפרוייקט המורכב עד הלידה המיוחלת.
עיצוב לוגו: עוזי עזרתי
התוצאה הסופית היא אלבום כפול ומהודר שיצא בדצמבר 2002 בהפצה ישראלית ובינלאומית. הקטעים עברו ליטוש דיגיטלי מעורר השתאות; הופעות חיות עברו שיחזור מוקפד; קטעים אבודים קמו לתחייה; וידאו-קליפ דיגיטלי נערך בכישרון על ידי עופר שיינברג מתוך תוכנית הטלוויזיה של דוד אבידן, שגם היא כמעט אבדה לנצח, בתוספת אפקטים חדשים וציורים
עתיקים התואמים את מילות השיר; חוברת מפורטת ובה מאמרים, תמונות, כרזות וליריקס השלימו מוצר-ייצוא מושלם, ברמה אירופאית.
שיאו של הפרוייקט טמון בהקלטה ובעיבוד המחודשים ליצירה 'קוקו' (Cuckoo). היצירה המשופצת והמשודרגת עולה בהרבה על המקור (שסבל מקשיים מרובים, בעיקר בתחום ההפקה והעיבוד), ואפשר להבחין בכך בקלות על ידי השוואת שתי הגירסאות, הנכללות באלבום הכפול, בשלמותן. בין האטרקציות המופיעות בגרסה החדשה אפשר להבחין בתוספת מפתיעה של מלוטרונים אימתניים, פסנתר ביתי, פעמונים, סינתיסייזרים ועוד.
המהדורה הראשונה והכפולה של האלבום 'ליידי אוף שאלוט' אזלה מן השוק כעבור מספר שנים. חברת 'מיו', שכבר איננה קיימת עוד, הוציאה לאור מהדורה נוספת ובה רק דיסק אחד, אך גם מהדורה זו כבר אזלה מן השוק. מדי פעם צץ הפריט באתר איביי (eBay) אך לא קיימת עוד הדפסה מסודרת של האלבום, וחבל. טוב לגלות שהאלבום זמין להאזנה מלאה ברשת.
אטמוספירה זכתה אמנם להוצאה מכובדת, אבל גם קיבלה הזדמנות נדירה לתקן את העבר שלה. השדרן הוותיק יואב קוטנר סגר מעגל: 'אטמוספירה' זכתה להיות אלבום השבוע בתוכניתו היומית 'מוסיקה היום' בגלי צה"ל, וכך חגג השדרן את הרגע בו הפקתו הרדיופונית הראשונה בתחום להקות הרוק זכתה לתיעוד רשמי. הוא גם העז לשדר קטעים ארוכים מאוד ללא הפסקה (כאמור, 16 דקות כל אחד) בזמן האזנת-שיא.
זהו, מסתבר, כוחה של מוסיקה גדולה: היא מתעלמת מחלוף העיתים, גדולה מן האנשים שיצרו אותה, חזקה מכל אופנה. ל'אטמוספירה' יש את היכולת להעביר את המאזין למחוזות אחרים, בלתי-ישראליים בעליל. אלו שנכבשו בקיסמה גמלו לה טובה תחת טובה בדמות האלבום המושקע הזה, שתיקן עוול אמנותי מיותר בן 25 שנים.
עיצוב עטיפה: מי אל מה ועוזי עזרתי
פרטי האלבום (מחיר מומלץ לצרכן: 79 שקלים)
Atmosphera / Lady of Shalott [MIO 020-021]
DISC 1 - 68:20
1) Lady of Shalott (16:24)
2) Cuckoo (Love's Labour's Lost) (16:47)
3) Tomorrow (10:47)
4) Love Is waiting for a Lover (7:58)
5) Cuckoo - Alternate Version (16:25)
DISC 2 - 73:42
1) VCD (video-cd) Track (20:47)
a) Lady of Shalott (Videoclip) (1977)
b) Me El-ma
c) MIO Catalog
2) Announcement (Shaul Grossberg, Bet Lessin) (0:36)
3) Tomorrow - Live at Beit Lessin (11:00)
4) Lady of Shalott - Live at Galei-Tzahal (12:41)
5) Catharsis (Istopy) (7:46)
6) Nightmare (Me El-Ma) (6:31)
7) Toridtagitar (Me El-Ma) (5:22)
8) The Children Dance (Me El-Ma) (8:59)
© 1977 Nana Disc © 2002 MIO Records
|
